חלומו של כל סוכן: ה”וויקינג” תולה את הנעליים

לפני כמה שבועות, התבשרנו על פרישתו של יהונתן שולדבראנד מכדורסל. בגיל 38, אחרי קריירה ענפה בישראל ומחוצה לו, הוא החליט לתלות את הענליים. כמי שמשמש סוכן שחקנים שלו מזה כעשור, הידיעה הזו העציבה אותי מעט אבל הסבה לי הרבה מאוד גאווה: ככה זה שאתה מייצג את מי שהוכיח את עצמו כשחקן וכבן אדם שלא מהעולם הזה. או לכל הפחות, לא מהארץ הזו.

מסע משותף בן עשר שנים

יהונתן שולדבראנד, כידוע, הוא בנו של כדורסלן העבר השבדי, לורנס שולבראנד, שהגיע לישראל בשנות השבעים, התגייר והשתקע בה. יהונתן, שמחזיק בדרכון שבדי, עזב את הארץ ב-2006 ושיחק במשך מספר שנים בשבדיה, בפינלנד ובספרד. אני התחלתי לייצג אותו בקיץ 2011, ממש אחרי שהוא חזר לישראל בגיל מאוחר באופן יחסי (28). חודשים ספורים קודם לכן שוחחתי עם אבא שלו, שקיבל עליי המלצה.

התחלנו לעבוד ביחד, כשהאתגר הראשון היה למצוא ליהונתן קבוצה. באותו קיץ, שוחקה ליגת קיץ לשחקנים ישראלים שבה יהונתן לקח חלק על מנת להרשים מאמנים. לאחר מכן, ישבנו עם כמה קבוצות, שקלנו את ההצעות שהונחו על השולחן והחלטנו לעבור להפועל תל אביב, שהייתה אז בליגה השנייה. הוא שיחק בהפועל תל אביב ארבע שנים, תחילת תחת ארז אדלשטיין ולאחר מכן על ידי עודד קטש. בין השנה השלישית לרביעית, יהונתן קיבל הצעה מפתה מהפועל ירושלים, שהייתה קבוצה גדולה יותר והציעה לו חוזה משודרג משמעותית. יהונתן לא שוחרר על ידי הפועל תל אביב, ובסיומו של הליך בוררות קיבל פיצויים ועבר למכבי אשדוד באר טוביה מליגת העל.

יהונתן שיחק באשדוד שנה אחת וחתם לשנה בעירוני נהריה, ולאחר מכן האריך את החוזה בעוד שנה. בסוף העונה מכבי תל אביב פנו, אבל עירוני נהריה לא שיחררה אותו. הוא חתם באילת לעוד שנתיים. לפני כמה חודשים חזר להפועל תל אביב, על מנת לסגור מעגל. בסופו של דבר פרש בגיל מכובד מאוד, כי מה לעשות שבשלב כזה הגוף כבר אומר “די”.

יהונתן שולדבראנד: תענוג של כל סוכן

יהונתן שולדבראנד הוא בית ספר לכל שחקן ישראלי, גם באופן ההתנהלות מול הסוכן. הוא היה מאוד נאמן אליי, ואני אליו. נתן לי לעשות את כל העבודה בחודשי הקיץ, מבחינה מקצועית וכלכלית, ולהיום שם בשבילו במשברים וברגעים הקשים שהיו לאורך הדרך. הוא שיתף אותי בהחלטה לאן ללכת לשחק, הקשיב לעצות שנתתי לו ולאינטואיציה שלי. נתן לעבוד, גם אם היה לו מה לומר.

זהו חלומו של כל סוכן, והוא אחד השחקנים שהכי אהבתי לעבוד איתם. זה לא משהו שקיים הרבה במחוזותינו. הכינוי שלו היה ה”וויקינג”, ובהוויה שלו הוא לא ישראלי “טיפוסי”, הן כשחקן והן כן אדם, אלא “אירופי” ששיחק בישראל. שחקן בעל אופי ייחודי, מעט מתבודד, אבל כזה שההנהלה, המאמן, השחקנים והאוהדים בכל הקבוצות אהבו מכל הלב. אדם מאופק ומחושב, אפילו כשניסו להביא אותו לקצה. המקרה הזכור ביותר הוא של גיא פניני, שקילל אותו ואת אביו בכינויי גנאי נוראים שהיו מסתיימים במכות עם כמעט כל שחקן אחד. יהונתן הצליח לשמור על איפוק מופתי, במהלך המשחק ולאחריו, בהתנהגות שהיא מבחינתי מושא להערצה.

אני אומר לכל נער או נערה, וכמובן שגם אל שחקני כדורסל צעירים, שזו הדוגמה האידיאלית ליחסים של סוכן ושחקן. גם אני למדתי וממשיך ללמוד ממנו המון, ואפשר לומר שהפכתי בזכותו לסוכן טוב יותר.

שחקן גדול. תרתי משמע

יהונתן עשה קריירה מאוד מרשימה, ואפשר ללמוד על כך דרך הסטטיסטיקות שלו. הוא שיחק בסך הכול 14 עונות בליגת העל, בשלושה עשורים שונים, ונחשב לאחד הקלעים הטובים שצמחו כאן. זה ממש לא מובן מאליו ששחקן גבוה (2.04 מטר), שמשחק כפאוור פורוורד, יהיה קלעי מדופלם. יהונתן מדורג בין 100 הקלעים הגדולים בכל הזמנים בליגת ווינר, עם לא פחות מ-2,625 נקודות שקלע ב-301 משחקים. הוא קלע 403 שלשות בקריירה, מה שמדרג אותו במקום ה-13 בכל הזמנים ובמקום הראשון מבין שחקני הפנים. במהלך הקריירה, יש לו אחוזים מדהימים של 41.1% בקליעה משלוש. יחד עם שרונאס יאסיקביצ’יוס (“שאראס”), הוא מחזיק בשיא הליגה של מספר השלשות הגדול ביותר במשחק אחד ללא החטאה (8 מ-8).

למרות הקריירה הענפה בתור שחקן כדורסל ישראלי, יהונתן הרגיש באיזשהו מקום פספוס ושלא זכה למלוא ההערכה לה היה ראוי. אין לי ספק שאם היה חוזר לישראל בגיל מעט יותר מוקדם, בשיא הקריירה שלו, היה משחק במכבי תל אביב וביורוליג למשך כמה שנים טובות. היה חסר לו מעט מזל בחלק מהמקרים. העונה הכי גדולה שלו הייתה בנהריה, עונה הקבוצה כמעט הדיחה את הפועל ירושלים כשהובילה מולה בסדרה 0:2 אבל הפסידה לבסוף: אם נהריה הייתה מנצחת, יהונתן היה לדעתי מקבל חוזה במכבי תל אביב. כששיחק בהפועל אילת, הקבוצה הייתה רחוקה שלשה אחת מלהדיח את מכבי תל אביב (למרות שהוא היה קלעי מהטובים שנראו בישראל, המסירה בהתקפה האחרונה של הקבוצה הלכה לשחקן זר של הקבוצה ולא אליו).

בשורה התחתונה, אני לא יכול שלא להיות גאה בשחקן ובבן אדם שייצגתי במשך עשור. אני מודה ליהונתן שולבראנד על דרך משותפת שעשינו, ובטוח שהוא יצליח בכל כיוון אליו יפנה.