על ההורה כסוכן ומידת מעורבתו בקריירה של הילד

ההורה כסוכן: עד כמה ההורים צריכים להיות מעורבים בניהול הקריירה של ילדיהם?

אחד האתגרים העיקריים בעבודתו של סוכן שחקנים היא האינטרקציה עם ההורים, או ליתר דיוק: מידת ההתערבות של ההורים בקריירה של הילד שלהם, המהווה גורם משמעותי מאוד בהתפתחות שלו ובקריירה המתגבשת. אז מה נכון לעשות: להשתמש ב”אינסטינקט ההורי”, או לתת לסוכן לעשות את העבודה?

כפי שתראו מיד, אין כאן תשובה חד משמעית. מה שכן חשוב לעשות הוא להבין מהם התנאים שיכולים להיות אופטימליים במקרה נתון, מנקודת המבט של כל המעורבים, וכיצד אפשר לבצע את התהליך בצורה בריאה שתהפוך את סביבת העבודה לנעימה, ובעיקר – תקדם את השחקן.

דפוסים שונים של הורים

:במהלך שנותיי הרבות כסוכן שחקנים, נתקלתי בהורים מכל הסוגים ורמות ההתערבות. ברמה הכללית, יש כמה סוגי הורים

.הורים שאינם מבינים דבר בספורט בכלל ובכדורסל בפרט, ולוקחים בעל מקצוע – סוכן שחקנים כמובן – שינהל את הקריירה של השחקן

הורים שאינם מבינים דבר בכדורסל, אולם פעילים מאוד בליווי הילדים שלהם. הם מביעים דיעה, מעורבים ומתערבים, בלי להיות אובייקטיביים כמובן. .מחבקים את הילד ורוצים להיות שם ולקבל החלטות. זה לא חייב להיות פסול, אולם לפעמים מדובר בפוטנציאל לאסון

הורים שמבינים בספורט ובניהול של אנשים גם יחד. הם מביעים את דעתם כשצריך, אולם נותנים לסוכן לעשות את עבודתו. ההורים של יונתן שולדרברנד, שמיוצג על ידי שנים רבות, מכירים היטב את עולם הכדורסל (אביו הוא כדורסלן עבר), אבל נותנים לעבוד ואינם כופים את הדיעה שלהם. באופן אישי, .כסוכן אני מתחבר מאוד להורים מהסוג הזה

שאלה שעולה לא פעם היא עד כמה צריך ההורה “להקריב”. אין צל של ספק שניהול הקריירה של שחקני כדורסל הצעירים, במידה כזו או אחרת, כרוך בהרבה מאוד מעורבות, שיחות ושעות מצד ההורים. גם אם לא נתקלתי בהורה שנאלץ לעזוב את העבודה שלו לחלוטין, עדיין מדובר במשימה מורכבת. השאלה היא מהי ההשפעה של כך על השחקנים.

דרישות החובה מהסוכן המקצועי

כלל האצבע שלי הוא שמרגע שמחליטים להיעזר בסוכן, הנכון הוא שהסוכן יהיה זה שמוביל. צפויים כמובן חילוקי דעות והתלבטויות בין כותלי הבית ובתוך המשפחה, אולם במצב האופטימלי ההתנהלות כלפי חוץ תהיה של הסוכן ושלו בלבד. אין שום בעיה שההורה ייתן עצות, יעיר ויבקר, זה אפילו בריא ומועיל. אבל ההורה אינו זה שאמור לתפיסתי להרים טלפון למאמן או ליושב הראש של הקבוצה: לברר על תוכנית האימונים לילד, לשאול למה הוא אינו מקבל מספיק דקות וכן הלאה. בשביל זה יש סוכן, אשר עליו לייצג את ההחלטה שהתקבלה בין כתלי הבית.

אם הסוכן אינו יכול להכיל את השחקן והמשפחה שלו, זה לא יילך. לפעמים סוכן צריך להתעסק יותר בפסיכולוגיה, ופחות בעבודה המקצועית שלו בעולם הכדורסל, כדי לנהל את הכול בצורה ראויה. זו אחת הסיבות למורכבות של המקצוע ולאתגר שהוא מעמיד. אסור לשכוח שמנקודת ההתחלה, העיסוק שלנו כ”אנשי מכירות” אינו פשוט. הדבר הקשה ביותר הוא לשווק בן אדם עם רגשות, דעות, כוונות ומצבי רוח משלו. לא מוכרים כאן מוצר כמו דירה, רכב או משקפי שמש.

לכל מקרה יש חוקים משלו

הניהול הנכון של הילד משתנה בהתאם לפרמטרים שונים, התלויים בשחקן, במשפחה, בסוכן, בשלב בקריירה בו נמצא הילד וכן הלאה. המעורבות של ההורים תהיה בדרך כלל גדולה יותר בסביבות גיל 17-16, בין אם הם מבינים כדורסל ובין אם לא. כאשר השחקן (שכבר לא ילד) מגיע לגיל 23-22, הוא יתחיל ככל הנראה לפתח לעצמו יותר אישיות ודעות עצמאיות. רוב ההורים “משחררים” בשלב הזה ונותנים את המושכות לשחקן ולסוכן, אבל לא כולם. השאיפה שלי כסוכן היא ליצור אינטימיות וקשר אישי עם השחקנים. יש מקרים בהם אני ממליץ להורים לקחת צעד אחורה, מכיוון שהם “מגזימים” וצריכים לתת לילד יותר עצמאות – אפילו לתת לו לקבל החלטות שגויות או לבצע טעויות, מכיוון שזה חלק מהחיים.

מיותר אולי לציין שיש השפעה לאופי של הילד. אם הוא מגלה עצמאות ואישיות מגיל צעיר מאוד, ייתכן מצב בו הוא יוכל לנתב את האופי הזה יחד עם הסוכן ולתת להורים לדעת את המקום שלהם כבר בשלב מוקדם. אצל ילדים עם פחות אישיות, לעומת זאת, ההורים נוטים להיות מאוד מעורבים. יש שיגידו בצדק גמור, מכיוון שזהו האינסטינקט שלהם בתור הורים. או אפילו התפקיד שלהם.

מאפייני הסוכן העומד מול השחקן רלוונטיים גם כן. יש סוכני שחקנים שמקבלים את המעורבות המאסיבית של ההורים, חלקם מתעלים אותה לכיוון שהם רוצים ואחרים רוצים שליטה מלאה. ישנה פסיכולוגיה שלמה סביב הנושא הזה, ודוגמאות רבות שמבהירות זאת. לכאן או לכאן. כך למשל אני מייצג שחקן בשם נתנאל ארצי, המשחק כיום במכבי ראשון לציון בליגת העל. בשנתיים הראשונות, כשהוא היה בן 19-18, ההורים שלו היו מאוד מעורבים. כיום, כשהוא בסביבות גיל 24, הם כמעט ולא מדברים איתי, אני מתנהל מול השחקן באופן כמעט בלעדי. הוא זה שאמר להורים שלו שאנחנו מסתדרים לבד וביקש “תנו לנו לעבוד”. זוהי התפתחות חיובית של יחסים בין סוכן לשחקן.

?האם ניתן להבטיח תוצאות מושלמות

חשוב להדגיש: אי אפשר לדעת מראש מהו הצעד הנכון, גם אם כדאי לשאוף לאותה סביבת עבודה נעימה ומתן “ספייס”. זה לא שהורה שלוקח צעד אחורנית, יביא בהכרח לתוצאה חיובית ויזניק את הקריירה של הילד שלו. אנחנו עוסקים כאן בבני אדם, ובספורט פשוט להיות חכם בדיעבד. גם לי אין כלים או יכולת להתחייב לכך שהחלטה מסוימת שנקבל תהיה הנכונה ביותר, וגם לי היו, יש ויהיו כשלונות. אין נכון או לא נכון, ולא הכול תלוי בסוכן או בשחקן. ישנם משתנים רבים, דוגמת הקבוצה השחקן נמצא, הכושר שלה, החיבור למאמן,  וכמובן שגם מזל וטיימינג.

אם לסכם את הנושא המאוד מורכב הזה (ניתן לכתוב עליו ספרים שלמים), הנתיב הנכון בדרך כלל הוא שההורים מעורבים ומתערבים עד גבול מסוים. מסביבות גיל 17, מומלץ להורים לבחון את העולם הזה שנקרא סוכנים. מרגע מציאת הסוכן, רצוי לתת לו את האפשרות לעבוד עבור השחקן ולבנות במקביל לילד ביטחון להתנהל לבדו במידת האפשר. לכל שאלה או בקשה לייעוץ, אני נמצא כאן בשבילכם.